גזר דין בתיק ת"פ 30821-11-10

1.       הנאשם, תושב גבע בנימין יליד שנת 1976, הורשע לאחר שמיעת ראיות בהכרעת דין שניתנה ביום 6.1.12, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי כתב האישום, ביום 17.11.08 בשעה 15:00 או בסמוך לכך ברח' יחזקאל, תקף הנאשם שלא כדין וללא הסכמתו את יניב לב ארי בורמד (להלן: "המתלונן") בכך שהיכה בו באגרוף בפניו, דחף אותו, בעט בו בידו ודקר אותו באמצעות חפץ חד בירך.

בנסיבות הנ"ל המתלונן העיר לנאשם על כך שנהג בפראות ובצורה לא זהירה. הנאשם יצא מרכבו והחל מקלל את המתלונן ותוקף אותו כמתואר לעיל. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן אודם, נפיחות בזיגומה השמאלית, פצע דקירה שטחי באספקט קדמי של ירך ימין, כאב ונפיחות באצבע שמאל, שהן חבלות של ממש.

2.       בטרם שמיעת הטיעונים לעונש העידה מטעם הנאשם הגב' נוגה לוי, בת זוגתו. מהיכרותה עם הנאשם התרשמה מטוב ליבו, היותו אדם מעניק בעל מוסר עבודה גבוה, ואשר כנגד כל הסיכויים היאו עומדת להינשא לו מתוך אמונה בו ורצונו להתשקם וביקשה להתחשב בו ולתת לו אפשרות לחיות חיים נורמטיביים.

3.      בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה, כי אין דבר שיכול לעמוד לזכותו של הנאשם. הנאשם לא הודה במעשיו ולא לקח אחריות על ביצוע העבירה, ניהל הוכחות סרק ובזבז את זמנו של בית המשפט. בנוסף, עברו הפלילי של הנאשם כולל חמש עבירות קודמות של אלימות, סמים ושוד מזוין וההרשעה האחרונה הייתה אך לפני שנה. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו, כי מדובר בעבירה של בריונות לשמה בכביש, על לא כלום, עת תקף את המתלונן כמפורט בכתב האישום. לכן טען,  כי האינטרס הציבורי מטרתו להגן על הציבור והוא מחייב ענישה מרתיעה של מאסר בפועל למשך 6 חודשים וכן מאסר על תנאי.

4.      ב"כ הנאשם טענה מנגד, כי יש להקל עם הנאשם ולגזור עליו עונש של שירות לתועלת הציבור לצד מאסר על תנאי בלבד ורכיב כספי. לדבריה, העבירה בוצעה לפני למעלה מארבע שנים, הנאשם עומד להתחתן בעוד שלושה שבועות, הוא עובד בעבודה מסודרת, כפי שמעיד המעסיק שלו במכתב המלצה שצורף(נ/3), מטפל באחיו הנכה במאה אחוזים, משלם מזונות לבנותיו מנישואיו הקודמים ומתפקד באופן נורמטיבי.

לטענת הסניגורית, אין לנאשם הרשעות מהשנים האחרונות, למעט עבירה של תקיפה אחת בה הוטל עליו מאסר על תנאי. בשנים האחרונות הנאשם עושה מאמצים גדולים מאוד לשפר את חייו ולהתקדם, להשתקם ולתפקד בצורה נורמטיבית תקינה.  ב"כ הנאשם טענה עוד, כי הנאשם מסייע רבות לאחיו הנכה הזקוק לטיפול רפואי 24 שעות ביממה, כאשר העובד הזר שמסייע לו נמצא בחופשה ובנוסף לו. הדבר מעיד לשיטתה שהנאשם אינו אדם אלים ופרט לאירוע בגינו הורשע, מתפקד בצורה מוסרית וטובה.

ב"כ הנאשם הוסיפה, כי כתב האישום הוגש שנתיים לאחר האירוע, כך שהיה שיהוי ניכר מצד התביעה ולא נתבקש מעצר של הנאשם, מכאן שעמדת התביעה כיום למאסר בפועל, אינה ראויה או מתאימה לנסיבות המקרה ומתחם הענישה בעבירה מסוג זה, הוא רחב ונע בין קנס למאסר בהתאם לנסיבות כל נאשם.

במקרה זה, לטענתה מצדיקות נסיבות הנאשם להתייחס לשיקול של שיקום הנאשם ומניעת פגיעה בחיים שהנאשם הצליח לבנות לעצמו לאחר ביצוע העבירה.

הנאשם בעדותו הביע חרטה על מעשיו. הוא מסר, כי חייו לא היו פשוטים כלל, לאחר שבגיל 9 איבד אח ולאחר מכן הפך אחיו האחר לנכה בעקבות מחלה והוא משמש עבורו כיד ימינו. נישואיו הראשונים הסתיימו בגירושין, וכיום הוא מנסה להשתקם ולהסתדר ולעלות על דרך המלך וכן הוא עומד להינשא בעוד חודש.  לפיכך, ביקש הנאשם להתחשב במצבו ולאפשר לו להמשיך בדרך החיים החדשה.

עוד הוגשו מטעם הנאשם, מכתב מאת אחיו מר מתתיהו נתן, בו הוא מתאר את חשיבות הנאשם לטיפול בו בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על מצבו ונכותו (נ/5), מסמכים המעידים על הפקדות כספיות ככל הנראה למזונות (נ/6), וכן מכתב הרב אליהו פנחסי, בו כותב הרב כי מהיכרותו את הנאשם מזה כמה שנים, ידוע לו כי הוא אדם של עשייה ואיש של חסד ורחמים, התומך באחיו הנכה יומם וליל ובאמו שהיא אם שכולה.

כן הוגשה הזמנה לחתונת הנאשם, אשר צפויה להתקיים ביום 10.2.13 (נ/2).

5.      שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים לעונש, אשר בטיעוניהם לא הפנו לפסיקה הנוגעת לענישה במקרים דומים והותירו מלאכה זו, לפתחו של בית המשפט.

כפי שצוין לא אחת, זכותו של כל נאשם בהליך פלילי לנהל את התיק להוכחת חפותו. העובדה שהנאשם בחר בדרך זו, אינה בהכרח עומדת לחובתו. עם זאת, ברור לכל שאל לו לצפות שבית המשפט יתעלם מכך בבואו לגזור את דינו.

אשר לעונש- מדובר בעבירה חמורה שאין להקל בה ראש כלל ועיקר. התנהגותו הבריונית של הנאשם כלפי המתלונן על לא עוול בכפו, הובילה לפציעתו של אדם, אשר כל שביקש הוא להעיר לנאשם על נהיגה פסולה, בה למעשה הודה הנאשם.

מחד, קיימים שיקולים לקולא הנוגעים לנסיבותיו של הנאשם כפי שציינה הסניגורית המבוססים על עדות בת זוגו והמסמכים שהוגשו על ידה, כמו גם העובדה שהנאשם עומד לפני חתונה והביע חרטה על מעשיו.

מאידך, קיימים שיקולים כבדי משקל המביאים להכבדה בענישה.

לחובתו של הנאשם עומדות 5 הרשעות קודמות, בהן ריצוי עונש של מאסר בפועל למשך שנתיים בעבירה של שוד. נכון הוא כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני כ- 15 שנה, אולם לחובתו קיימת גם עבירת אלימות מלפני כשנה בה הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי. עברו של הנאשם לא הרתיע אותו מלבצע עבירה חמורה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש אשר אך בנס לא גרמה למתלונן נזק חמור יותר. כתוצאה מהתקיפה נזקק הנאשם לטיפול רפואי ונגרם לו נזק, כמתואר בהכרעת הדין.

בגזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס כב' השופט צ' גורפינקל לענישה הראויה בעבירות אלימות, ועל אף שהעבירות שנדונו שם היום חמורות יותר, יפים הדברים גם למקרה שלפנינו: